Atelier Arland – סיקור וביקורת משחקים

את האהבה של היפנים לבנות חמודות בעולם האנימנגה ותרבות האוטאקו כולנו מכירים וחלק גדול מאיתנו גם אוהבים. הרבה סדרות ומשחקים מסתפקים בדבר הזה כדי למכור, כשמדי פעם צצים דברים כאלו עם אלמנט נוסף שמצדיק את הקנייה שלהם. לא, אני לא מדבר על סקסואליזציה של הדמויות, אלא על דברים כמו העלילה הקודרת במאדוקה שלא מצפים לה כשרואים לראשונה את עיצוב הדמויות וקוראים את תקציר העלילה.
סדרת משחקי אטלייר היא דוגמה נוספת לפרנ'צייז שצועק וחותם על דגלו בנות מתוקות כדמויות ראשיות ובטרילוגיית משחקי Arland בפרט (שכן יש כמה משחקים שבהם כן אפשר לשחק בנים), אבל מכיל גם מעבר.
למעשה, נהניתי מהטרילוגיה הזו כל כך שאני יכול להגיד בבטחון מלא שמדובר כנראה באחד מהפרנצ'ייזים היותר טובים שפשוט לא שמעתם עליהם.
הפעם אבקר ואסקר את הטרילוגיה הזו – אעבור על ההיסטוריה של הפרנצ'ייז, עלילת המשחקים הללו, המכניקות שלהם, ההבדלים שלהם וכו'.

Atelier-Trilogy-DX_07-26-18

שלושת הדמויות אותן אנחנו משחקים בשלושת המשחקים.

אטלייר – היסטוריה

השנה היא 1993. חברת המשחקים Koei שהיום מוכרת יותר כ-Koei Tecmo לאחר האיחוד שלה עם חברת Tecmo הקימה יחידה בתוכה בשם Gust. שנתיים לאחר מכן היחידה הזו תוציא את המשחק הראשון שלה שיאבד בדפי ההיסטוריה ו-4 שנים לאחר הקמתה יצא המשחק שיגרום לה להיזכר לדורות – Atelier Marie: The Alchemist of Salburg. משחק זה יהפוך לטרילוגיה ומהר מאוד עיקר המשחקים שהחברה תפתח יהיו מסדרת Atelier, עם כמה יוצאי דופן שחלקם הגיעו למערב, כגון Nights of Azure (או בתרגום חופשי של שמו היפני: ממלכה ללא לילה. אני היחיד שחושב שהשם הזה יותר טוב?), סדרת משחקי Ar Tonelico והמשחק Blue Reflection עליו תוכלו לקרוא סיקור ישראלי בסויקה-סאן, או לחכות, אולי גם לי יתחשק לכתוב מתישהו על זה. לא סביר אבל מאחר וכבר שיחקתי בזה מזמן.
אטלייר מארי יפתח מסורת של משחקים עם המון אלמנטים שיחזרו בהם, כשהבולט מביניהם הוא העובדה שבמהלך המשחק אתם משחקים בעצם אלכימאיות. אתם תצאו לאסוף חומרים לאלכימיה ובעזרת מתכונים שתלמדו ותשיגו, אתם תיצרו חומרים שיעזרו לכם להשלים משימות שונות, שיעזרו לכם בקרבות ועוד. כל דבבר במשחק יקח זמן – להילחם (ומדובר במשחק JRPG קלאסי, משחק תורות), לאסוף חפצים, לעשות אלכימיה – הכל ייקח לכם זמן כשכל כמה זמן יש משימה שתצטרכו לעמוד בה עד תאריך מסוים. אחרי העיקרון הזה עוקבת למעשה סדרת המשחקים הזו.
אלמנטים נוספים שיצאו בסדרה הזו ועדיין מזוהים איתה, למרות חריגות קלות, הן העובדה שבכל המשחקים אתם תשחקו אלכימאיות בנות (פרט לספין אופים שבחלקם תשחקו בנים, או בחלק מהמשחקים שם יש אפשרות לשחק בן, כמו למשל Atelier Escha & Logy, שהוא גם המשחק היחיד בסדרה שזכה לעיבוד אנימה), או העובדה שכל המשחקים בסדרה הם בזוגות או טרילוגיות, פרט למקרה אחד שאספר עליו בקרוב מאוד, או הטון הקליל שמאפיין את רוב המשחקים ובין היתר גם השם – Atelier, שמשמעותו סדנת יצירה, כמעין ריפרנס לעובדה שלכל דמות יש מעין סדנה בה היא עושה אלכימיה.
המשחקים היחידים בסדרה שאינם נושאים את השם Atelier אך משתייכים אליה הם צמד משחקי Mana Khemia, שם היה ניסיון להוריד את הדגש על אלכימיה ולתת יותר דגש למערכת הקרב והעלילה.
מאז יציאת המשחק הראשון לפלייסטיישן 1, המשחקים בסדרה ראו אור בשלל הקונסולות – כל קונסולה של סוני, הדרימקאסט, סגה סאטורן, WonderSwan Color, גימבויי אדוונס, מכשירי ה-DS למיניהם, הסוויטץ' וגם המחשב. למרות זאת, המשחקים הראשיים בסדרה יצאו, פרט לראשון והשני, יצאו אקסקלוסיבית לסוני (אוקיי וגם לכמה פאלפונים יפניים נידחים), עד לטרילוגיית המשחקים האחרונה שגם יצאה למחשב, והמשחק האחרון בסדרה שיצא גם לסוויטץ'. עוד מקרה יוצא דופן בנושא מעבר למה שאמרתי, יפורט כאן.
ואולי הדבר היפה מכל הוא העובדה שאפשר להתחיל לשחק בכל משחק בסדרה. תמיד הכי טוב להתחיל במשחק הראשון בטרילוגיה/צמד למקרה ותרצו לחוות את כל המשחקים ולהינמע מספוילרים קטנים, אבל כל משחק מקבל אליו שחקנים חדשים היטב.

טרילוגיית Arland – פרטים יבשים

כדי להבין איפה ניתן לשחק משחקי הטרילוגיה, צריך להבין שלכל משחק בטרילוגיה יש 3 גרסאות לפחות. אעבור עליהן, על סדר המשחקים המומלץ ועל איזו גרסה לשחק.
Atelier Rorona: The Alchemist of Arland – הוא המשחק הראשון בסדרה. הוא יצא ב-2009 ל-PS3 ומדובר במשחק הראשון בסדרה שיצא עם גרפיקת תלת מימד. ארבע שנים לאחר מכן, הוא קיבל רימייק שהוסיף מספר דברים ובין היתר גם שדרג לגרפיקה של שני המשחקים הבאים בשם Atelier Rorona Plus וזה יצא לPS3 ולויטה. ב-2015 יצא גרסא של המשחק ל-3DS עם כמה תוספות קטנות ומערכת קרב שונה, מערכת קרב של SRPG ולא RPG קלאסי כמו בשאר המשחקים, אך היא זמינה רק ביפן. הגרסה האחרונה היא Atelier Rorona DX, מדובר בפורט של גרסאת הפלוס ל-PS4, לסוויטץ' ולמחשב.
Atelier Totori: The Adventurer of Arland – המשחק השני בסדרה והוא יצא ב-2010 ל-PS3. שנתיים לאחר מכן יצאה גרסה משופרת שלו לויטה בלבד בשם Atelier Totori Plus וכללה כל מיני תוספות למשחק. לבסוף יצא לאחרונה Atelier Totori DX, פורט של טוטורי פלוס למחשב, לסוויטץ' ול-PS4
Atelier Meruru: The Apprentice of Arland – המשחק השלישי בסדרה והוא יצא ב-2011 ל-PS3. בדיוק כמו עם טוטורי, יצא לויטה בלבד גרסה משופרת בשם Atelier Meruru Plus שקיבלה פורט למחשב, לסוויטץ' ולPS4.
Atelier Lulua – The Scion of Arland – לא מזמן, לראשונה בהיסטוריית אטלייר, החליטה Gust להפוך טרילוגיית משחקים ל… ארבעה משחקים. הדבר בא בהפתעה, שכן זה לא קרה מעולם, ובין אטלייר מרורו להכרזה על לולואה יצאו בינתיים שתי טרילוגיות נוספות בסדרת אטלייר, טרילוגיית Dusk וטרילוגיית Mysterious. ההחלטה הגיעה יד ביד עם ההכרזה על הפורטים לקונסולות הדור הנוכחי של הטרילוגיה. המשחק יגיע לאותן פלטפורמות ופרט לעובדה שהדמות הראשית היא לולואה, הבת של הדמות שמשחקים במשחק הראשון (שעד אתה לא ידענו שתהיה לה בת בכלל), לא ידוע לנו הרבה על המשחק.
בחרתי להמשיך לקרוא לזה טרילוגיה, שכן במשך כשמונה שנים ככה התייחסו למשחקי Arland, כטרילוגיה. הם לא עומדים להישאר ככה להרבה זמן, אומנם, אבל כרגע המשחק של לולואה עוד לא יצא ואין עליו הרבה מידע, אז אסקר פה רק את המשחקים שכן יצאו.

露露亚2
לולואה, הדמות הראשית ב-Atelier Lulua.

עלילת המשחקים
Atelier Rorona הוא המשחק הראשון בסדרה בציר הזמן. אנחנו משחקים בו את רורונה, או בשמה המלא, רורולינה פריקסל (Rorolina Frixell). רורונה עובדת אצל אלכימאית בשם אסטריד (Astrid) בחנות שלה שבבירת ממלכת ארלנד, כחלק מהניסיון שלה להסדיר חוב לאסטריד.
יום אחד מגיעה הודעה מהמלך לחנות של אסטריד, בה נאמר שהחנות תיסגר אלא אם החנות תצליח להוכיח למלך שהיא תורמת לכלכלת העיר, וכדי לעמוד בכך תצטרך החנות לעמוד ביעד או במשימה מסוימת כל 3 חודשים במשך 3 שנים.
אסטריד אינה אדם שיגרתי בלשון המעטה, ופשוט מעבירה את האחריות לרורונה, שנאלצת להתחיל ללמוד אלכימיה ולנסות להציל את החנות של אסטריד, כשהיא זו שמתפעלת אותה הלכה למעשה.
Atelier Totori הוא המשחק השני בסדרה בציר הזמן ומתרחש כמספר שנים לאחר המשחק הראשון (8 שנים לפי הגרסה היפנית, 5 שנים לפי הגרסאות באנגלית). המשחק הפעם מתמקד בטוטורי, או בשמה המלא טוטוריה הלמולד (Totooria Helmold) שגרה בכפר דייגים קטן בממלכת ארלנד. כעת בארלנד יש אנשים שהמקצוע שלהם הוא להיות הרפתקנים, Adventurers, וכך גם הייתה אמא של טוטורי עד שנעלמה שנתיים לפני תחילת עלילת המשחק. טוטורי שחיה כיום עם אביה ואחותה רוצה להפוך גם היא להרפתקנית, כשהיא גם מקווה בליבה לגלות מה קרה לאימה. כחלק מזה, היא מחליטה ללמוד אלכימיה תחת לא אחרת מאשר רורונה. טוטורי מצליחה להגשים את חלומה – היא משיגה רישיון להיות הרפתקנית, אך מתבשרת יחד עם זאת שעליה לבצע מספר משימות ולצבור מספיק נקודות כדי שבעוד שלוש שנים כשתצטרך לחדש את הרישיון, יאפשרו זאת.
Atelier Meruru – המשחק השלישי בסדרה בציר הזמן ומתרחש כ-5 שנים לאחר עלילת המשחק הקודם לפי היפנים, ו-4 שנים לפי המשחקים באנגלית. הפעם המשחק מתמקד במרורו, או בשמה המלא מרורולינס רדה ארלס (Merurulince Rede Arls), הנסיכה של ממלכת ארלס (Arls) בה מתרחש המשחק. הממלכה הזו, ממלכה קטנה ביותר, החליטה שבעוד 5 שנים היא תתמזג עם ממלכת ארלנד, שהפכה בינתיים לרפובליקה. מרורו, ילדה אנרגטית שאף פעם לא הייתה ממושמעת במיוחד, מצאה לראשונה בחייה משהו שהיא רוצה לעסוק בו – אלכימיה. תחת טוטורי, היא מתחילה ללמוד אלכימיה, אך אביה מתנגד לעניין. לבסוף הם מגיעים להסכם שבו מרורו תנסה במשך השלוש שנים הבאות לעמוד ביעד שיציב לה אביה, המלך, אחת לשנה ורק אם תצליח בזאת הוא ירשה לה להמשיך לעסוק באלכימיה. כחלק מההסכם הזה, תצטרך מרורו להראות שבעזרת אלכימיה היא יכולה למלא את תפקידה כנסיכה ולפתח את הממלכה.

imageמשמאל לימין: רורונה, טוטורי ומרורו.

משחקיות

אז כאמור, בכל משחק יש למלא דרישות ומשימות מסויימות תוך כמות זמן שנעה בין מספר חודשים לשנה ונפרסת על שלוש שנים. במידה ותעמדו במשימה המקורית בכל משחק (אחרת תקבלו את הסוף הרע בכל משחק), תקבלו כשנתיים נוספות לשחק את הדמות לפני שתגיעו לאחד מסופי המשחק. לכל משחק יש סופים רבים – סוף אחד לכל דמות שתוכלו לצרף לקבוצה שלכם, כלומר סוף לכל Playable Chracter ובערך עוד 5 סופים נוספים לכל משחק. זה יוצא שלכל משחק יש קצת יותר מ-10 סופים (בערך) ולמעשה זו הסיבה שהופכת את המשחקים הללו למשחקים עם הReplay Value מהיותר גבוהים שראיתי, ואולי אפילו הכי גבוה בהם. כמו בפרסונה, למי מכם שמכיר, כל פעולה לוקחת זמן, ואתם תרגישו שאתם רוצים להעלות את רמות החברות שלכם עם כל מיני דמויות, לחוות איוונטים איתם ולראות סופים שונים. בשונה מפרסונה, המשחקים הללו קצרים בהרבה, בין 20 ל-30 שעות למשחק. כן, לא קצר, אבל יחסית ל-JRPG שידועים באורכם וביחס לעובדה שכנראה תרצו לשחק בהם שוב, זה כנראה אורך מושלם בשביל לאזן את שני הפקטורים הללו.
למעשה, כמעט כל פעולה שתעשו תיקח לכם זמן. החל מללכת לאזורים שונים במפה, שההליכה אליהם תיקח לכם זמן, וכן קרבות ואיסוף חומרים עבור האלכימיה – כל זמן יגרום לזמן לעבור, כמו גם עשיית אלכימיה ושינה, הדרושה לשחזור MP, הדרוש לכם על מנת לבצע אלכימיה. למעשה, רבים אומרים שטרילוגיית ארלנד היא הטרילוגיה הקשוחה ביותר בכל הנוגע לניהול זמנים ולמרות שזה הורגש במידה מסוימת, זה לא פגם בהנאה שלי מהמשחקים. כמובן שאם אתם פרפצקיונסטים, אתם הולכים להרגיש את עצמכם מתאמצים, והרבה.
וזה אחד מהדברים היפים במשחקים הללו – הם מתאימים לכולם. מי שמשחק JRPG קל להעברת הזמן ימצא פה את מבוקשו, ומי שיבקש לאתגר את עצמו ימצא את עצמו נלחם בבוסים מהקשים שהוא נתקל בהם כשהוא צריך לחלץ לעזרתו כל חפץ שהוא יכול לייצר עם האלכימיה.
כמובן, אלמנט נוסף וחשוב שמייחד את סדרת המשחקים הזו היא האלכימיה, העובדה שאתם תאספו חומרים שונים ותיצרו דברים מהם – החל מחומרי ריפוי, פצצות, תותחים, דברים כמו נעליים קסומות או דברים יותר פשוטים כמו פשוט קמח. את כולם תצטרכו ליצור עם האלכימיה שלכם. למרות זאת, נקודת הזוהר הזו של סדרת אטלייר לא חפה מפשע לגמרי, עד כמה שהיא מייחדת את המשחק – כמו בכל המשחקים של אטלייר שראיתי, האלכימיה מתבצעת בעצם בכך שהדמויות שמות את החומרים ומערבבות קדרה, ושם פשוט קוראת כל האלכימיה. קצת פגע באמינות המשחקים ששמים דגש כה גדול על אלכימיה, אבל אחרי כמה זמן ששיחקתי ברורונה התרגלתי לעניין. אבל זה באמת הדבר הרע היחיד שיש לי להגיד על האלכימיה במשחק. כל העניין של איסוף חפצים והאפשרויות השונות של יצירת דברים באלכימיה פשוט פנטסטים וגורמים למשחק להיות מאוד מיוחד.
בנוסף לכך, במשחק האחרון בסדרה, Atelier Meruru, בעזרת הנקודות שתקבלו על השלמת משימות שקשורות בפיתוח הממלכה, תוכלו לבנות Facilities שונים בממלכה שיעזרו לכם בדברים שונים. החל מהגדלת האוכלוסיה שיעזור לכם לעמוד במשימות של המלך, עד מקומות שיעזרו לכם באלכימיה, שיגדילו את הסחורה שיש למוכרים בעיר להציע לכם, שיעזרו לכם לקבל יותר נקודות ניסיון בקרבות וכו'.

1419212969519_AtelierMeruru_1,
תמונה מהנקודה הראשונה במפה של Atelier Meruru.

את האלכימיה שלכם אתם תבצעו אך ורק בחנות שלכם – אך את איסוף החומרים תעשו בעיקר ביציאה ל-World Map שם תגיעו לנקודות (שאתם מוזמנים לחשוב עליהם כדאנג'נים אם זה יותר קל לכם) שונות במפה הדי גדולה של כל משחק, כשכלהגיע לכל מקום לוקח ימים. זאת אומרת שככל שהמקום רחוק יותר, גם ייקח לכם יותר זמן להגיע אליו.
כשתגיעו לאזור שתרצו, תוכלו לאסוף חומרים בנקודות שיופיעו ברחבי האזור שנפתח לפניכם, כמו שניתן לראות בתמונה מעל. לצד כל סמל כזה שמופיע, יש חומרים שניתן לאסוף, והאיסוף יוריד לכם זמן ממהלך היום, אותו ניתן לראות באדום בצד שמאל למעלה. כשיגמר האדום, יעבור יום. למעשה, לעשות קרבות ולאסוף חומרים הם הדבר היחיד שלא לוקח לפחות יום שלם במשחק, אלא יכול לקחת רק חלק ממנו.
כמו כן, תצטרכו להילחם במפלצות שמסתובבות ברחבי האזורים האלו. כאן כבר המשחק הופך למשחק JRPG די פשוט. אתם תמיד תצטרכו להיות עם הדמות הראשית שלכם, כשתוכלו תמיד לקחת איתכם עוד 2 דמויות נוספות. כל דמות יכולה לתקוף רגיל, להשתמש בסקילים, להגן או לברוח, פרט לדמות הראשית שלכם באותו המשחק שבמקום סקילים היא יכולה רק להשתמש בחפצים, מה שלא פחות טוב אם תכינו חפצי אלכימיה התקפיים טובים. שימו לב שגם אם תצרפו את רורונה למשל לקבוצה שלכם בשני המשחקים האחרים, היא לא תוכל להשתמש בחפצים אלא פשוט יהיו לה סקילים משלה.
כמו הרבה משחקי JRPG, למשחק יש תורות וסדר התורות מופיע בצד המסך, כך שתוכלו לדעת מי הבא בתור ולתכנן את התורות שלכם בהתאם.
ראוי לציין שקיימים אלמנטים נוספים לקרב, כמו העובדה שאם המפלצות מספיק קרובות יש התקפות שיפגעו בכמה מהם בבת אחת, ושמי שמלווה את הדמות הראשית הרבה פעמים יוכל לספוג נזק במקומה. העניין הוא די פשוט להבנה במשחק ולכן לא ארחיב עליו יותר, כי זה בעיקר יהיה ארוך להסביר ונורא פשוט לשחק בזה ומבינים את זה ישר.
האלמנט האחרון בקרבות הוא שאם תילחמו מספיק תורות (כלומר בעיקר מול בוסים), מדי פעם תופיע אפשרות להתקפה מיוחדת עם המון נזק, שנועדה לעזור לכם לצלוח את הבוס ביותר קלות. אלמנט די נחמד בהתחשב בזה שתמיד ההתקפות האלו מבוצעות בצורה מאוד מגניבה.

2014-06-29-134714מתוך סצנת קרב בAtelier Rorona Plus.

דמויות

כמו שאמרתי בהתחלה, המשחק מאוד נשען על כך שתאהבו את הדמויות כי הן חמודות ומתוקות. נכון, בשונה מהרבה משחקים שמתבססים על העניין הזה כן יש ייצוג גברי במשחקים, גם מבין הדמויות שתוכלו לברוח לקבוצה שלכם, אבל לדמויות אין יותר מדי עומק. הדמות עם הכי הרבה עומק בסדרה היא כנראה טוטורי ואמא שלה ומה שקרה לאמא שלה למעשה, שלא אגיד כי זה בגדר ספוילר, אבל גם זה לא משהו יוצא דופן. לרוב לדמויות תהיה מטרה אחת ותכונת אופי מאוד בולטת, לפעמים קשורה בעבודה שלהן, שתאפיין אותן.
למרות הדמויות הגנריות, המשחקים מנצלים אותן בחוכמה. רוב הדמויות לא מופיעות רק במשחק אחד, כמעט כולן מופיעות לפחות ב-2 משחקים בסדרה, וחלקן דמויות שאפשר לשחק בכל המשחקים, כמו רורונה עצמה, והיא לא לבד בעניין, אבל לא אציג עכשיו את כל הדמויות כי זה יכול להיות באורך כל הסיביקורת הזו. החזרה של הדמויות והתפתחויות שהן עוברות יחד עם עלילת המשחק, כמו לראות את רורונה זוכה להכרה כאלכימאית ואף את טוטורי הופכת לאלכימאית מוצלחת כשאנו ליווינו אותן בתחילת דרכן, יחד עם עוד דמויות שונות שעוברות התבגרות כזו או אחרת מנצלת למעשה את המיטב מהדמויות הפשוטות האלו, שלמען האמת, גם מתאימות לאווירה הקלילה של המשחק. הוא לא מכיל עלילה כבדה במיוחד ובעיקר עוקב אחרי כל אחת מהדמויות ואיך היא מגשימה את המטרה איתה היא מתחילה בתחילת המשחק.
אנצל את החלק הזה כדי לציין את הדיבוב במשחק. על הדיבוב האנגלי אני לא אמליץ, פשוט כי הוא דיבוב בינוני עד גרוע – פשוט דיבוב אנגלי ממוצע שלא הושקע בו יותר מדי. הדיבוב היפני, לצערנו, גם גנרי במיוחד ומשעמם, ואני לא חיכיתי לשמוע מה יש לדמויות להגיד וברגע שסיימתי לקרוא את מה שהן אומרות העברתי הלאה בדרך כלל. זאת אומרת, כמו כל דיבוב יפני, הוא טוב סך הכל, אבל שום דבר מיוחד בגזרה הזו.

totori-g.jpgתמונה מאיוונט במשחק Atelier Totori עם אחת הדמויות, שבין היתר השיג לי את אחד הטרופיז היותר נדירים שיש לי בשם Aristocartic Love.

גרפיקה ומוזיקה

הגרפיקה שבין הגרסה הראשונה של Atelier Rorona לשאר המשחקים היא מאוד שונה. המודלי תלת מימד של הדמויות עברו שיפור רציני וגם הגרפיקה עצמה. הגרפיקה על ה-PS3 הייתה די ממוצעת, לא מרשימה במיוחד אבל גם בוודאי שלא מכוערת, אבל אני ששיחקתי בכל המשחקים על הויטה ושאטלייר רורונה היה לאחד מהמשחקים הראשונים שלי בקונסולה, גרם לי להתרשם במיוחד. ראוי לציין שהקונסולה הניידת הקודמת שלי לפני הויטה היה ה-DSi, ככה שאכן המעבר לגרפיקה בתלת מימד שמבוצעת היטב וב-HD הרשים אותי במיוחד, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בקונסולה ניידת. נוסף לכל, הגרפיקה הייתה זהה לזו של המשחקים הנייחים והיה מרשים לראות איך הויטה, קונסולה ניידת, מתמודדת עם כוחה של הקונסולות הנייחות (ה-PS3 וה-PS4) והיא עשתה זאת בצורה מרשימה בהחלט.
כן ראוי לציין שהגרפיקה לא התיישנה הכי יפה שיש. נכון, היא עד היום גרפיקה יפה בעיניי ולא תסבלו מלראות אותה, אבל אין ספק שניתן לראות את השנים שעברו מאז שהמשחק יצא לעומת הגרפיקה של היום, אם כי אולי העניין תוקן בפורטים שיוצאים כעת לטרילוגייה. כמו כן, בויטה, יש טיפה ירידה ב-framerate, אם כי יאמרלזכותם שלעומת משחקים אחרים שיצא לי לחוות עם ירידות ב-framerate, הדבר קורה באותם דברים ומקומות ומתרגלים לזה די מהר, עד שזה כבר לא מפריע. בכל זאת, אחרי ששיחקתי ברורונה בחרתי לקנות את השאר לויטה ולא לשחק בהם ב-PS3 שלי, כי הניידות הייתה שווה את זה, במיוחד שמדובר בגרסאות המשופצרות, אבל אני מניח שלמי מכם שרוצה היום ניידות וגם גרפיקה שרצה יותר חלק, שיקנה את הגרסה לסוויטץ'.
המוזיקה במשחק קצת מעל הממוצע, הייתי אומר. לא, היא לא מהמוזיקות שתפתחו ביוטיוב ותשמעו (פרט לפתיחות של המשחקים שהם מצוינות ואותן אני שומע בעודי כותב את הסיביקורת הזו), אבל היא מוזיקה כיפית ושונה ממקום למקום, שתצפו לשמוע ולזמזם יחד איתה, ומכניסה אתכם לאווירה בכל מקום, כולל בקרבות ובקרבות בוסים, שם תרגישו שאתם לגמרי בתוך הקרב, מתרגשים מכל מתקפה שלכם ומכל מתקפה של האויב ולמעשה, אני יודע שאם אשמע איפשהו את המנגינות מהמשחק, אדע לשייך אותן למשחקי אטלייר ולכן מבחינתי העבודה נעשתה, גם אם אלו לא מהסאונדרטראקים הכי יוצאי דופן שנתקלתי בהם.

arpluscomparisonהשוואה בין המודלים של הגרסה הראשונה של רורונה ב-PS3 לגרסה המשופרת.

שאר הירקות

עברנו על הגימפליי, הדמויות, הגרפיקה, המוזיקה וההיסטוריה של הפרנצ'ייז ושל הטרילוגיה הזו ספציפית.מה שנשאר היא החוויה שלי מהמשחקים, והיא פשוט אחת החוויות היותר חזקות שלי בעולם הגיימינג, ששם את הפרנצ'ייז הזה כאחד הפרנצ'ייזים האהובים עליי.
הטרילוגיה הזו שופעת בכל טוב. בהרבה אווירה רגועה וקלילה, אווירה שעזרה לי להתמודד עם תקופה קשה שעברתי בזמן ששיחקתי במשחק הראשון, אולי אפילו הכי קשה בחיי עד כה. הטרילוגיה גם סיפקה לי דרמה מרגשת בזמן המשחק השני ובמשחק השלישי, אליו הגעתי הרבה אחרי השניים הראשונים, כשאני כבר הייתי שחקן הרבה יותר מנוסה ובפרט במשחקי JRPG, כשכבר הייתה לי בעיה לשבת ולשחק במשך שעות ברצף כמו פעם, מצאתי את עצמי נבלע במשחק ולא רק שמשחק בו שעות, אלא אפילו ימים.
נכון, תמיד אהבתי דברים חמודים ואין ספק שהבחירה של המשחקים בבנות חמודות כדמויות ראשיות קנו להם אצלי נקודות זכות מהרגע הראשון, אבל מאז ואילך המשחקים האלו דאגו לעשות פשוט הכל נכון כדי לא להיות רק משחקים שאהנה מהם, אלא גם משחקים שאזכור אותם ואצפה למשחקים הבאים, וכעת, עם יציאת הפורטים, אמליץ בחום גם לכם לרכוש אותם, להנות מהם ולתת להם הזדמנות לכבוש גם אתכם כמו שהם כבשו אותי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s